משינוי אידאי לשינוי פואטי, אתיקה, פוליטיקה ופואטיקה ביצירות הסופר היהודי-פרגאי מקס ברוד

Click to Download

ביסודה של עבודה זו הונח הרצון לחשוף ככל הניתן מהגותו ויצירותיו הרבות והמגוונות של מקס ברוד, סופר והוגה דעות יהודי בשפה הגרמנית, שנולד בפראג בשנת 1884, הגיע לארץ כפליט בשנת 1939 ונפטר בתל-אביב בשנת 1968. בין הראשונים להכיר ב'גרמניה החדשה' שלאחר המלחמה - נקרע ברוד בין מולדתו הרוחנית והתרבותית לזו הלאומית. עם זאת, עצם יכולתו להחזיק בזהות כה רבת-פנים ומלאת סתירות, יכולת אותה הפך לאידאולוגיה של 'דו-מסלוליות', הופכת את יצירתו למרתקת ואקטואלית מתמיד למציאות הישראלית.

שאלת המחקר המרכזית של העבודה עוסקת בניתוח הנרטיב הביוגרפי מ'אינדפרנטיזם לציונות' אותו הציג ברוד באוטוביוגרפיה שפרסם בשנת 1960 'חיי מריבה'. שם תיאר כיצד ממעריץ נלהב של תורתו הפסימית של שופנהאואר, וכאתאיסט שהאמין באינדיבידואליזם, אוניברסליות, דטרמיניזם ואסתטיציזם, הפך סביב שנת 1910 לבעל תודעה יהודית וציונית משיחית. במילים אחרות, הפך לאדם המאמין בקיומו של אל, באפשרותה של בחירה חופשית, בחיוניותו של קולקטיב לאומי בכלל ובשליחותו של העם היהודי בפרט, בנחיצותה של מעורבות חברתית ופוליטית ובתפקידו של האמן כמהפכן. באמצעות ניתוח מאמרים, סיפורים קצרים, רומנים, שירים, מחזות ומכתבים, החל משנת 1903 ועד לסיומה של מלחמת העולם הראשונה, אז התקבעה הגותו הציונית, מבקשת העבודה לברר לעומק את תהליך המרתו האידאולוגית של ברוד, והשפעתו על כל רבדי יצירתו. תהליך מורכב זה מייצג אמנם מקרה פרטי, אולם הוא משקף היטב את הקשר שבין ספרות מגוייסת ובין סגנון, בין אידאולוגיה פוליטית ובין לשון.